עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בע"מ נ' מנשה ואח'

החלטה

כללי

1. זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי הנתבעים מדירת התובעת, וזאת עד למתן פסק דין שהוגש מטעמם על פסק הדין.

2. פסק הדין לפינוי ניתן עוד ביום 17.3.11 (להלן: "פסק הדין").

3. ביום 11.5.11 הנתבעים הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז ערעור על פסק הדין, וכן בקשה לעיכוב ביצוע (ע"א 19809-05-11) (להלן: "הערעור").

4. ביום 10.10.11 נסגר תיק הערעור מחמת חוסר מעש.

5. ביום 25.11.11 המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לחידוש הליכי הערעור. הבקשה הועברה לתגובת התובעת, ולאחר שניתנה תגובתה, ניתנה לנתבעים הזדמנות להשיב לתגובה, וטרם ניתנה החלטה בבקשה לגופה, כלומר, הליכי הערעור טרם חודשו.

טענות הנתבעים

6. הנתבעים טוענים כי לא היו מיוצגים בהליכי הערעור ולכן לא היו בקיאים בסדרי הדין.

7. הנתבעים טוענים כי עיכוב הביצוע הוא חיוני ודחוף, מאחר שהתובעת חידשה את הליכי הפינוי, וניתן צו פינוי שנקבע ליום 17.1.12.

8. הנתבעים טוענים כי אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב, יגרם להם נזק בלתי הפיך, וכי סיכויי הערעור גבוהים.

טענות התובעת

9.התובעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה על הסף, וזאת לאור העובדה שתיק הערעור סגור, כך שהלכה למעשה אין כל ערעור תלוי ועומד בבית המשפט, ולכן אין סמכות לבית משפט זה להורות על עיכוב ביצוע.

10.התובעת טוענת כי אף אם תתקבל בקשת הנתבעים לחידוש הליכי הערעור, אין זה מצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין.

11.התובעת טוענת כי מעיון בבקשה עולה כי אין לנתבעים כל טענה טובה המצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין ו/או טענה טובה המצביעה על סיכויי הערעור, וכל מטרתם בבקשה היא "להרוויח זמן", תוך הגשת בקשות לא מבוססות ותוך זלזול בהחלטות בית המשפט, במטרה להמשיך להחזיק בדירה שלא כדין.

דיון והכרעה

12.הנתבעים היו מיוצגים על ידי עורך דין בהליכים שהתנהלו בבית משפט זה, אולם את הערעור הגישו בעצמם. יחד עם הערעור, הנתבעים הגישו גם בקשה למתן פטור מאגרת בית המשפט וכן בקשה לעיכוב הליכים.

לאחר הנתבעים לא פעלו על פי החלטות בית המשפט המחוזי, ולאחר שביקשו וקיבלו מבית המשפט המחוזי ארכה להגשת תשובתם, משלא פעלו גם לאחר המועד המוארך, ביום 20.9.11 בית המשפט המחוזי קבע את הערעור לתזכורת מחיקה מחמת חוסר מעש ליום 10.10.11.

הנתבעים המשיכו שלא לפעול גם עד למועד התזכורת, ולכן תיק הערעור נמחק.

13.כתוצאה מכך, חלפו מאז מועד מתן פסק הדין כבר כ - 9 חודשים, בהם הנתבעים ממשיכים להחזיק בדירה שלא כדין. לו היו פועלים הנתבעים כנדרש מהם ובמשך חודשים ארוכים, לא היה נגרם להם כל נזק, ואין להם אלא להלין על עצמם.